צופן הקנאה

בית 1

אש גלויה בלב אחזה,

זו קנאה קשה, עזה.

מנגנון בערה פנימי,

המכלה את עולמי.

כשאול כוחה הוא ונועז,

רשפי רשפים מאז.

בית 2

בתוך קנאה חבוי סודי,

צופן פנימי, יחידי.

מראה חדה ללא מסווה,

למה שנפשי עוד תקווה.

היא לא תיתן פה השראה –

היא רק מכאיבה כשהיא נבראה.

פזמון

היא מתגלה כמו מניעה,

אך הקנאה היא הנעה!

חושפת את מה שחסר,

מקום חשוף שבנו בוער.

אנרגית חיים, קריאה –

להפוך חורבן לבריאה.

בית 3

הקנאה מראה לי דמות,

שבלעדיה הנפש תמות.

חציה כואבים כל כך,

כי אור גנוז בה נשכח.

היא כמו כלא שרוצה להישבר,

כדי שהחלום שלי ידבר.

סיום

אל תפחד מאש הקנאה הבוערת,

היא לא מחריבה, היא מראה מעוררת;

הבן את הצופן, הבט בה ישר –

הקנאה היא תשוקה, חלום האפשר.