נשארתי לב

בית 1
ואל תקחי ללב את מה שאמרתי אתמול
זה רק שבר קטן, בין ערב ללילה, עולה האור
את עומדת בשקט, אני בורח בתוך המחשבות
בין השתיקות, בין המבטים, נופל לשאלות.

פזמון
ואת הלכת, שיקרת, חיפשת, נגעת
ומתוך מה שאסור, נגעת ושברת
אבל אני נשארתי לבד, בסוף הלילה
ובתוך הריק, בתוך הכאב, את לא משאירה תקווה.

בית 2
איפה היית בשעות שנשברתי לבד?
אני שכבתי מול התקרה, מחפש תשובות
את חיוך מתוח, אני סדקים של חושך
את ממשיכה לפנים, ואני נשאר מאחור, נשחק.

בית 3
הבגידה היא לא מילה, לא מעשה חולף
זה כתם שנשאר, משהו שנשבר ולא מתכנס
זה מבט בעיניים, זה רגע שקופא
את מספרת סיפורים, ואני שם, שותק.

פזמון
ואת הלכת, שיקרת, חיפשת, נגעת
ומתוך מה שאסור, נגעת ושברת
אבל אני נשארתי לבד, בסוף הלילה
ובתוך הריק, בתוך הכאב, את לא משאירה תקווה.

בית 4
את אומרת שזה יעבור, שזה רק שלב
אבל אני מביט בנו ולא רואה כל חיבוק שנשאב
זה לא הפחד שנשבר, זה האמון שנעלם
ובתוך החושך, רק אני נלחם ונכנע.

בית 5
איפה היינו? מי היינו? אני כבר לא זוכר
השברים בינינו בורחים מכל גשר
את מחפשת עוד תשובות, אני מתעייף
ובתוך הכאב הזה, שוב הכל נעצר ונותר כואב.

בית 6
כשאני מביט בך, אני רואה רק צללים
זיכרון של מה שהיינו, שנמחק עם הימים
את אומרת שעוד נרפא, שעוד נמצא מקום
אבל אני נושא את הכאב, ולא מצליח לחלום.

פזמון
ואת הלכת, שיקרת, חיפשת, נגעת
ומתוך מה שאסור, נגעת ושברת
אבל אני נשארתי לבד, בסוף הלילה
ובתוך הריק, בתוך הכאב, את לא משאירה תקווה.

בית 7 
אין לי אמונה, אין שום דרך שתביא שקט
את במיטה, ואני בחלום שאין בו מסגרת
נשארנו יחד, אבל רק בתוך ריקנות
את שם, בתוך הכל, ואני נשאר לבד באפלה.

פזמון 
ואת הלכת, שיקרת, חיפשת, נגעת
ומתוך מה שאסור, נגעת ושברת
אבל אני נשארתי לבד, בסוף הלילה
ובתוך הריק, בתוך הכאב, את לא משאירה תקווה.