בסוף הכל דועך

האפלה
כמו דוהרת,

והזמן
נדחק

אם רק
הייתי משחררת

מהמשחק.

עוד
אתמול ירד כאן גשם 

על פני כל
הכיכר. 

רוב הדרך
משובשת

וכל כך
קר.

אחרי הכל
אני נִכְשֶׁלֶת

אחרי הכל
המבוכה 

עוד מְחַלְחֶלֶת מֵחַשֶּׁלֶת

לא נותנת
מנוחה.

בסוף הכל
דועך

הזיכרון
עולֵה ומתאבֵּךְ

נידף מֵּעפעפיי,

בסוף
הכל  שׁוֹכֵךְ,

שאון
הופך לֵזרם מְפַכְפֵּךְ

בסוף הכל
דועך

אם התמימוּת
שלי

כבר לא מַקְהָה ולא דוחקת

והרצון היום
יותר לא משתק.

אני
עדיין ממשיכה ומתנתקת, 

כשהבכי
מתחזק.

ואיך אתה
למרות הכל עדיין נאחז ומְהַדְהֵד בי

כאילו
שאני שַווַה בכלל
את הטירחה,

ולמרות
שהתחבאתי,

לא הייתי
בטוחה.

בסוף הכל
דועך

הזיכרון
עולֵה ומתאבֵּךְ

נידף מעפעפיי,

בסוף
הכל  שׁוֹכֵךְ,

שאון
הופך לֵזרם מְפַכְפֵּךְ

בסוף הכל
דועך

בסוף הכל
דועך