מיכאל הוא בן אדם שלא הולך ברחוב — הוא עושה אודישן לחיים.
עם משקפי שמש בלילה, סיגריה בזווית של “שברתי לב בפריז”, ומבט של מישהו שלא שילם שכירות כבר חצי שנה.
הוא מדבר כמו פילוסוף צרפתי, אבל אמא שלו מתקשרת לשאול אם הוא קנה לחם, והשותף שלו קוקי שוב אכל לו את החומוס.
כל כניסה לבית קפה נראית אצלו כמו שטיח אדום בפסטיבל קאן, למרות שהוא בסך הכול חי בפלורנטין עם בושם מדיוטי פרי ופירורים של בורקס על הז’קט.
Michael
(Mmm-mmm-mmm-mmm)
מיכאל עושה בושות ברחוב
עם משקפי שמש בלילה
מדבר כאילו הוא מינימום
הבעלים של חצי תל אביב
Oh Michael
Tu fais le mystérieux
עם מבט של סרט צרפתי
אבל אמא שלך מתקשרת
“מאמי, קנית לחם?”
Alors je danse, danse מהצד
רואה אותך עושה פוזות לבד
פותח עוד שני כפתורים בחולצה
כאילו עכשיו
צילמו אותך ל־Vogue
Michael!
T’es vraiment pas sérieux
כל בית קפה הופך אצלך לתצוגה
Le roi des bêtises
Michael Michael Michael Michael
Walking down
Florentin
עם בושם
של duty free
I, I’m losing my mind
כי אתה מדליק סיגריה לאט
רק כדי שיסתכלו עליך
[hahaha]
Oh Michael
Tu parles comme un philosophe
“החיים זה מסע של הנשמה”
אבל אתה גר עם שותף
שקוראים לו קוקי
Michael!
Laisse tomber ton cinéma
אתה חי כאילו מצלמים אותך תמיד
Le roi des bêtises
Michael Michael Michael Michael
ואולי בסוף
זה דווקא חמוד
איך אתה עושה מכל כניסה
פתיח של סדרת טלוויזיה
בין דמעה לדמעה
אתה מסדר את ה Jacket במראה
יש מי שישמע
ויש מי שיאמר
“מספיק עם זה…”
(Mmm-mmm-mmm-mmm)
