לא עובר יום שלא חושב עָלֶיךָ,
רוֹצֶה שתראה מי אני היום.
להגיד: נפלתי, קמתי, נלחמתי, ופתאום,
ירדה השמש, הזמן עצר בַּמָּקוֹם.
לא נפרדנו באמת,
לא היו מילים בסוף.
כל יום פוקח עיניים,
כל יום ממשיך לנסות.
אך אתה נותר,
רחוק
רחוק .
יש עוד דרך,
יש עוד אור,
כמו היום, כמו אתמול,
אתה קרוב, גם מרחוק,
כמו אוויר, כמו חלום,
אתה תמיד תהיה פה אור,
בַּלֵּב, בַּנֶּפֶשׁ, אַתָּה שׁוֹלֵחַ לָנוּ.
אור,
אור,
תמשיך לשלוח לנו אור.
אור,
אור,
תמשיך לשלוח לנו אור.
יש עוד דרך…
זו תקופה של כעסים,
עולם בלי פָּנָסִים,
להמשיך בלי לגעת,
בלי לראות, רק סימנים.
אבל הנפש, היא יודעת,
אתה עשית את שלך –
חוֹתָם שֶׁל אֵשׁ, גִּבּוֹר הַדַּעַת,
נתת עד הסוף, נתת את כל ליבך.
לא נגמר הסיפור,
רק נכתב בו עוד פרק.
הלב ממשיך, צועד לאט,
ואתה איתנו –
לכל אורך הדרך.
אור…
יש עוד דרך,
יש עוד דרך,
יש עוד אור,
כמו היום, כמו אתמול,
אתה קרוב, גם מרחוק,
כמו אוויר, כמו חלום,
אתה תמיד תהיה פה אור,
בלב, בנפש, אתה שולח לנו.
אור,
אור,
אתה שולח לנו אור.
אור,
אור,
תמשיך לשלוח לנו אור.
אור…
אור…
עכשיו אתה גבוה,
שָׁם לְיַד אַבָּא בַּשָּׁמַיִם,
שומר עלינו מלמעלה,
עוקב ביחד עם המים.
כמו הַשֶּׁמֶשׁ בֵּין עַרְבַּיִם,
אתה נוגע, נעלם,
וחוזר ביום קריר –
אתה תמיד נשאר.
יש עוד דרך,
יש עוד אור,
כמו היום, כמו אתמול,
אתה קרוב, גם מרחוק,
כמו אוויר, כמו חלום,
אתה תמיד תהיה פה אור,
בלב, בנפש, אתה שולח לנו.
אור,
אתה שולח לנו אור.
אור,
יש עדיין אור,
אור.