השיר מציג תחושת כאב, אובדן ואכזבה כתוצאה מפרידה. הדובר חווה קשר מלא תקווה ואמונה בעתיד משותף, אך בן או בת הזוג בגדה באמון ועזבה, מותירה אותו בתוך “להבות” של אכזבה וכאב. האהבה נתפסת כאש שדלקה והעניקה אור, אך במקום לחמם ולתת חיים, היא התלקחה והפכה לאסון.
פזמון
שרפת לי את החלומות,
השארת אותי בין להבות.
רציתי כנפיים, לפרוש ולנסוק,
אך
נפלתי לאש בלי כוחות.
בית 1
הדלקת בי אש, כמו לפיד בלילה,
הבטחת עולם שיגשים לי תקוות.
אבל הלהבות רק גדלו וגדלו,
והכול התפורר לאפר ודמעות.
בית 2
בנינו ביחד גשרים לשמיים,
ציירנו עתיד בצבעי הזהב.
ואת עזבת והשארת רק צל,
ואין לי לאן לברוח עכשיו.
פזמון:
שרפת לי את החלומות,
השארת אותי בין להבות.
רציתי כנפיים, לפרוש ולנסוק,
אך
נפלתי לאש בלי כוחות.
בית 3
הלילה צורח, הרוח בוכה,
הזמן לא שוכח, האש לא דועכת.
ידייך היו לי חומות של תקווה,
ועכשיו הן רק צל שמעליי מרחפת.
בית 4
הבטחות שנשרפו עוד בוערות לי בגוף,
כמו פחם שעוד גחלת בו חיה.
הלב מבקש רק טיפה של מזור,
אך אין בו מקום, רק אדמה חרוכה.
פזמון
שרפת לי את החלומות,
השארת אותי בין להבות.
רציתי כנפיים, לפרוש ולנסוק,
אך
נפלתי לאש בלי כוחות.
בית 5
כבר אין מה לכבות, כלום לא נשאר,
אולי זה הזמן להתחיל מחדש.
כי מתוך האפר יצמח לו מחר,
ואמצא לי חלום שיביא לי אור של ממש.
