השיר עוסק בניגודים שבין שקיעה וזריחה, סוף והתחלה, זמן חולף ותקווה מתחדשת. הוא מציג את המחזוריות של החיים, את האופן שבו כל סיום נושא עימו נחמה אך גם פתח לתחילתו של דבר חדש. השיר מתאר את השקיעה כמבשרת סוף, אך גם כמקור לנחמה. הזריחה, לעומתה, היא נסתרת אך מבטיחה הגשמה. ישנו כמיהה בלב לרגע נוסף של אור והתחדשות.
שקיעה מבשרת סוף
ונחמה,
זריחה נסתרת מבטיחה
הגשמה.
הזמן חולף אך הלב
מבקש,
עוד רגע של אור, מרגש,
עוד חלום מתחדש.
בית 1
השקיעה מספרת סיפור שחלף,
יום שאבד אך לא הייתי לבד.
בכל אור כבה מסתתר לו שביל,
דרך לילה עמוק שקט שמוביל.
בית 2
הזריחה עולה אך אינה מגלה,
מה יישא עימו האור מהתחלה.
האם אהבה תפרוץ כל חומה,
או סוד אפל יוליך לדממה?
בית 3
בני האדם כמו כוכבים קטנים,
נעים בין היום ובין הדמדומים.
מנסים לתפוס את קרן האור,
להשאיר חותם לפי התור.
בית 4
ואולי זו הדרך, הסוד הגדול,
לחיות בכל רגע כאילו הכול.
כי גם אם נסתר, האור יתגלה,
ואת הכאב הוא שוב ירפא.
פזמון
שקיעה מבשרת סוף ונחמה,
זריחה נסתרת מבטיחה הגשמה.
הזמן חולף אך הלב מבקש,
עוד רגע של אור, מרגש,
עוד חלום מתחדש.
