שטח אפס

במקום
ההוא כמו נפרש

זיכרון
או תעתוע.

גם
כשהדימוי שלי נרמס,

נותר בה שטח
כמו פצוע.

אין לי
סיבות עוד להתבדות

להכיל
שתיקות.

להותיר מאחורי את הספקות.

כשאתה
מרגיש פשוט שפוט,  

זאת לא
אירוניה,

עצב
שחוצה מקיר לקיר

כמו פארנויה.

זעם כבוש
שט באוויר,

איך לחשב
סיכון סביר,

כשהאופק
הדומם שב ומשחיר 

אל תבכה
על קשר מפוספס 

לא תמצא
אחת כמוני.

יכולת
להשקיע מאמץ

גם
בקשר טלפוני.

אני
חוששת ומבקשת

 אל תשאיר,

את הבית
בלי חמצן ובלי אוויר .

כשאתה
מרגיש פשוט שפוט,  

זאת לא
אירוניה,

עצב
שחוצה מקיר לקיר

כמו
פרנויה.

זעם כבוש
שט באוויר,

איך לחשב
סיכון סביר,

כשהאופק
הדומם שב ומשחיר 

כשאתה
מרגיש פשוט שפוט,  

זאת לא
אירוניה,

עצב
שחוצה מקיר לקיר

כמו
פרנויה.

זעם כבוש
שט באוויר,

איך לחשב
סיכון סביר,

כשהאופק
הדומם שב ומשחיר 

אם יש
סיכוי,

אל תשקר.

אם יש
סיכוי,

אז תתמסר

תן גם
הזדמנות

לה
מציאות.

יש עוד
סיבות

למשוך
עכשיו,

אם יש
סיכוי,

הוא לא
לשווא,

בוא
נחליט,

אם כמה
שיכאב.