/
כי מהי השתיקה בלעדיה
/
בית 1:
כשהלב שותק, המילים בורחות
כל הצלילים שבפנים, לא מוצאים מנוחות
יש שקט כבד, כמו ים בלי חופים
ואת שם, בליבי, כמו אור בין עננים.
פזמון:
רק את יודעת לשבור את השתיקה
להדליק את הלהבה שבי דועכת.
בין לילה ליום, בין סתיו לאביב
את הרוח שמנשבת, את הכוח שבלב.
בית 2:
כשהזמן עומד, הדמעות לוחשות
יש אמת בעיניים, שאי אפשר לכבוש.
וכל חלום ישן, שמצא בו מנוח
מחזיר אותי אלייך, כמו שיר שמתחדש.
פזמון:
רק את יודעת לשבור את השתיקה
להדליק את הלהבה שבי דועכת.
בין לילה ליום, בין סתיו לאביב
את הרוח שמנשבת, את הכוח שבלב.
סיום:
כשהלב שותק, את תמיד עונה
כמו לחן ישן, שמתמלא בנשמה.
את השיר שבשקט, הקול שבאור
את הגעגוע שחוזר אלי עוד ועוד.
כניסה
יש להתחבר כדי להגיב
0 תגובות
החדשות
