השיר עוסק בגבר שנמצא בנקודת שבר פנימית. הוא מרגיש לכוד בין עבר כואב להווה ריק, נאבק בין רצון לברוח לבין תקווה קלושה שמשהו בו עדיין חי. זהו מסע רגשי דרך חוויות של אובדן, בלבול, התמכרות נפשית, ואשליה של אהבה – עד לנקודת פיצוץ שבה הוא מבקש שיאהבו אותו, גם אם נשאר ממנו רק צל.
שיר על לשרוד רגשית כשכל דבר אחר נופל.
[בית ראשון]
קו ברור שאסור לי לעבור
גל אחרון שדפק חי את הצחוק
גז אחד נוסף
לתת ללב עוד בוסט של דם
וזה רעיל
וזה פעיל
בכל שניה ותעקה
וזה דליל
זה קליל
רק אם אתה יודע
איך לצאת מזה
לצאת מזה
מזה לצאת
כל נשימה – זו שאלה
אם זה אני – או רק צל של תקלה
מוח כמו סרט, לב בלי עריכה
ואין אפשרות לנשום בהפסקה
[פזמון]
ואם הכל נופל – תגיד לי לאן
אני בורח בין הצללים בזמן
רוצה לגעת – ולא להרגיש
האם זה אני – או רק כישוף רגיש
תעיר אותי
אם אני עוד קיים
[בית שני]
שבעה חטאים בכיס האחורי
שלוש מחשבות שלא יוצאות מראשי
סימנים בלילה על תקרת חדרי
אני אבוד – ואני חופשי
כל דקה כמו אולטרסאונד
של לב שבור שלא מוצא סאונד
ושוב חוזר
לאותו מקום
רק כדי לגלות שאני שקוף בחום
[פזמון]
ואם הכל נופל – תגיד לי לאן
אני בורח בין הצללים בזמן
רוצה לגעת – ולא להרגיש
האם זה אני – או רק כישוף רגיש
תשבור אותי
אם זה מה שנשאר
הלב מבקש לחזור
המוח צורח “ברח!”
אני עומד על הסף
והקול שלי נמחק
[פזמון]
ואם הכל נופל – תגיד לי לאן
אני בורח בין הצללים בזמן
רוצה לגעת – ולא להרגיש
האם זה אני – או רק כישוף רגיש
תאהב אותי
גם אם אין בי נשמה
