רקוויאם

 זה
הסתיים

בֵרקוויאם

לה אשליות.

אנדרטה
של שִׁבְרֵי בטון,

ותחפושות
בלויות.

בסוף
אשלים,

ואתרחק
מהקלעים,

אֶמְּחֶה כל
זיכרון,

של תיאטרון.

כְּשֶׁאֶפָּרֵד

מסך יֵרֵד,

כל
התפאורה הפכה נסורת,

אין קהל
ואין תזמורת.

המסכה,

נשכחה,

מחזאי  שיכור מוכֵה סחרחורת,

בּימַאי שיעלם

בה רקוויאם.

על המדף
נותרה

אותה פאה
כבדה

הקסם פג,
חלף והתאדה

כל הבמה,
עוד תישאר

גל של
חורבות.

אחרי
מופע של אש ולהבות.

כְּשֶׁאֶפָּרֵד

מסך יֵרֵד,

גם
התפאורה הפכה נסורת,

אין קהל
ואין תזמורת.

המסכה,

נשכחה,

מחזאי  שיכור מוכֵה סחרחורת,

בְּימַאי שיעלם

בה רקוויאם.