רכבת לעבר

לפעמים נסיעה ברכבת
היא רק תירוץ
לשתוק יחד

בית 1

חוזר לשכונה
שמה גדלתי
הרחובות הפכו קצרים יותר
עצי הברוש נמכו. פתאום
והבתים קיבלו קומה
כן

בית 2

מוכר הירקות כבר לא
סניף הדואר מזמן נסגר
רק ריח הביוב
נשאר אותו דבר

פזמון

עדיף לתת לאז
להישאר בתור קופסא
אומר לבן שלי
ושנינו ממשיכים

בית 3

תחנת רכבת שינתה פנים
אדני הפס בריח עז
כן
כבר אין קופות בשום מקום
הכל בתוך מכשיר קטן

בית 4

ורק אנחנו שנינו
מחפשים קצת חום
כי כך זוכר אביך
משום מה
משום מה

פזמון

עדיף לתת לאז
להישאר בתור קופסא
אומר לבן שלי
ושנינו ממשיכים

בית 5

נוסעים עכשיו בתוך קרון
סביב יש שקט, קצת מביך
הזיכרונות אני אומר
שמורים בתוך קופסא שחורה

גשר

והוא מביט, ומחייך
שמח
הוא פתאום פולט
עכשיו אני מתחיל לשמור
זיכרונות לדור הבא
כן

פזמון סיום

ושנינו בשקט
שנינו בשקט