השיר מתאר התעוררות והתחדשות מוזיקלית עם שחרורו של יום חדש המביא עמו שמחה וצלילים ים-תיכוניים חגיגיים המעוררים את הלב, תוך שימוש בדימויים השואבים השראה משיר השירים המבטאים פריחה ובקשת ברכה משמיים. דרך המוזיקה, החיוכים והריקוד נוצר כלי מפלט המאפשר שחרור מדאגות, חיבור אנושי ושמחה המתפרצת מהחזה, כאשר היצירה נחתמת במסר אופטימי ומעצים המזמין להשליך את צרות העבר ולחבק את המחר מתוך אמונה עמוקה שאף פעם לא מאוחר מדי ושלאור בלב יש כוח להישאר לעד.
בית 1
הבוקר עלה, מביא אתו… אור,
השימחה חוזרת, שומעים את צלילי הכינור.
הדרבוקה רועמת, הקצב כבר אומר,
שהניגון הים-תיכוני שוב מתעורר.
פזמון
כי הנה הגיעה – עת הזמיר,
שאת השיר ישיר ואת הלב יעיר.
נרים ידיים, נרקוד בשימחה
ונבקש משמים ברכה והצלחה.
בית 2
הבוזוקי מנגן, הצליל חם ומתוק,
הדאגות פרחו מכאן, רחוק הכי רחוק.
נרקוד ונשמח, נשכח את העולם,
הניגון הים תיכוני יגע בכולם.
בית 3
הניצנים בארץ עם י-פי שכזה,
והשמחה הזו פורצת מהחזה.
תן לחיוכים לפרוח על הפנים,
והטוב הזה ישמור עלינו לעולמים.
סיום
נשליך את הצרות ונחבק את המחר,
הרי הלב יודע ששום דבר לא מאוחר,
עת הזמיר הגיעה
והאור בלב נשאר!
