הכתיבה משקפת את החוויות הפוסט טראומטיות של הלוחמים והלוחמות ששבו מהלחימה בקרבות. מאז. ה 7 באוקטובר 2023
והחוויות הקשות שחיכו להם בהתאקלמות הלא פשוטה עם המשפחה .
עוד זווית להתמודדות של החזרה ל ״שיגרה ״ , והקרב שלא נגמר באמת , כי הקרב כנראה ימשך עד סוף חייהם , כדי לשמור על השפיות בצל הארועים שעברו עליהם
כן אני חוזר עוד מעט הביתה
כן זה לכולנו, לא יהיה קל
ושאכנס הביתה
אני אראה קצת מבולבל
לא אהיה אותו אדם שהכרתם
אבל ארצה מאוד, באמת להשתנות.
כל שאבקש זה קצת שקט
כי בנפשי נותרו הצלקות
וכשאכנס, אבקש סליחה וחרטה
אראה קצת מוזר ואצעק בלילה
רק חבקוני והעניקוני חום ואהבה
כי את מי שהייתי לקחה המלחמה
ומי ייתן שאשתנה רק לטובה
כי כל כך התגעגעתי למגע של אהבה
ואל תשפטוני כי חזרתי קצת שונה
כי את מי שהייתי, אני מחפש וכל כך מנסה
ואת אהובתי שהמתנת לי כמו נצח
היית לי משענת ברגעים כה קשים
ולא חדלתי מלחשוב עלייך
גם שנהרגו לי החברים
המסע יהיה קשה לשנינו, אני יודע
כי כבר איבדתי כל כך הרבה
אך במסע הזה אהובתי נהיה ביחד
כי לחזור לתופת זה פסע, וזאת לא ארצה
ואם תגיע ההודעה שוב שאצטרך לשם לחזור
אל תשפטו אותי שאצטרך לבחור
כי המצב כבר מזמן כך השתנה
שנולדה כך במדים משפחה של חיילים
יום אחד בעזרת השם שהכול ייגמר
תזכרו שפעם כמו היום הייתי אחר
כי לא שאלו ולא שאלתי אם לשרת
כי כך חונכתי, בשביל לקחת צריך גם לתת
זה כואב אני יודע, ויש גם מחירים
אך כדי להגן על הבית נותרו רק מעטים
יום אחד בעזרת השם שהכול ייגמר
תזכרו שפעם כמו היום הייתי אחר
כי לא שאלו ולא שאלתי אם לשרת
כי כך חונכתי, בשביל לקחת צריך גם לתת
זה כואב אני יודע, ויש גם מחירים
אך כדי להגן על הבית נותרו רק מעטים
