השיר “סלט ישראלי” משקף בהומור ובקצב את כור ההיתוך הלשוני של הרחוב הישראלי, שבו השפה העברית המקורית נדחקת הצידה. הוא מציג כיצד השפה היומיומית הפכה לשעטנז המשלב מונחי “סטטוס” מאנגלית אמריקאית לצד ביטויים חמים ורגשיים מערבית. בשורות קצרות ובחריזה חדה, השיר מבהיר שהעברית המודרנית אולי איבדה את התקניות שלה – אך הרוויחה גרוב ייחודי שמאפשר לישראלים לשרוד את המציאות המשוגעת.
סלט ישראלי
בית 1
בן יהודה בקברו נרעש,
הסלנג פה נהיה חדש.
הכל אצלנו על ה-one,
הגרוב זורם והוא פנאן.
בית 2
הערבית פה בשכונה,
היא כבשה את המדינה.
הכל סבבה, אחלה, אש,
קח עוד שחטה, מה יש.
פיזמון
חצי אוקספורד, חצי שוק,
הדיבור פה כבר מחוק.
אבל וואלה, יא חביב,
הקצב פה תמיד מגניב!
בית 3
מדי once
עושים פדיחה,
הלשון שלנו נמתחה
ה-money time
הגיע כבר,
זה ה-ever
של מחר.
סיום המחץ
תגיד תיסלם ואל תהיה כבד,
השפה עקומה אך הקהל רוקד,
כי ככה ישראלי שורד!
