שיר אהבה עדין ונוסטלגי שמחבר בין עבר, הווה ועתיד דרך מסע רגשי של שניים.
הדמויות – באדום ובכחול – נפגשות מחדש ומשחררות פחדים כדי לחיות את הרגע במלואו. בין ים לשקיעה, טווס ופרפרים, הן יוצרות יחד תמונה של אהבה שנולדה מזיכרון ונושמת תקווה.
בואי נחזיר ת׳זמן אחור
את באדום אני כחול
לך מגבעת אני צעיף
ת׳חיים להסניף
נתרוקן מכל הפחדים
בלי מה יקרה, ומה אם
את יודעת ,חכם אמר
תעשה היום לא מאוחר
לוגם בקש, בצבע שטות
את החיים, עם כל טעות
לומד, מקליל הכל
מביט באופק, ים כחול
את נותנת עוד מבט
מתמסרת ללאט
אנחנו שניים ,יום גדול
מי זוכר את האתמול
נפגשנו בגלגול אחר
שאלת אם אותך זוכר
צחקתי , למי יש כוח
מי אותך יוכל לשכוח
עכשיו בדרך לשקיעה
במכחולים יוצרים תמונה
חיבוק, חיוך, מעט דביק
מיצרים את העתיד
