השיר מבטא אהבה עמוקה למינה, שהיא נשמת חייו ומתנת שמיים.
המשורר מתאר את נוכחותה כאור שמאיר את יומו ודרכו גם בזמנים קשים.
ביחד הם יוצרים רגעים קסומים של צחוק ושקט מול העולם.
אהבתו אליה נצחית, כים שזורם ללא סוף ופועם בליבו תמיד.
פזמון
מינה את נשמת חיי,
כמו אור זוהר בעיני
בכל נשימה, בכל פעימה,
אהבתי אליך עולה…
את המתנה היפה,
שמשמים לי ניתנה…
מינה, את כל עולמי,
אהובת ליבי ונשמתי…
בית 1
בבוקר כשהשמש זורחת,
מחשבה עלייך פורחת
מינה, את האור בעיני,
מלאך שנשלח אלי.
בית 2
עינייך כוכבים מאירים,
בלילות הקרים…
חיוכך מאיר את דרכי,
מרגיע את ליבי…
פזמון
מינה את נשמת חיי,
כמו אור זוהר בעיני…
בכל נשימה, בכל פעימה,
אהבתי אליך עולה…
את המתנה היפה,
שמשמים לי ניתנה…
מינה, את כל עולמי,
אהובת ליבי ונשמתי…
בית 3
כשאנחנו יחד הולכים,
השעון עוצר מלתקתק.
רק אנחנו שנינו צוחקים,
והעולם כולו שותק.
בית 4
מינה, את היפה מכולן,
אהבתי לך לא תגמר לעולם.
כמו הים הזורם והולם,
כך ליבי אליך פועם.
פזמון
מינה את נשמת חיי,
כמו אור זוהר בעיני…
בכל נשימה, בכל פעימה,
אהבתי אליך עולה…
את המתנה היפה,
שמשמים לי ניתנה…
מינה, את כל עולמי,
אהובת ליבי ונשמתי…
