/
השיר על אדם שבשל האשמות חוזרות מצד החברה איבד את משפחתו ואת כל מה שהיה לו בצורה קשה ואינו מוצא את עצמו עוד. גם כאשר המצב נרגע אין לו לאן לחזור
בית 1
יצאתי לקרב לשמור על השמיים שלנו
ואת נשארת לבד בין קירות לבנים קרים
ברדיו סיפרו שביום שנפצעתי
את מחקת את התמונות, שלנו יחד מחובקים
מהמקום שאז נשבעת לי, נשבעת שהולכים
הימים ארוכים מתחלפים בשחור
והלב כמו אבן סדוקה לאט לאט
לא יודע אם יש לי בכלל עוד לאן
ואם את שם מחכה שאחזור
פזמון
מה נשאר לי לבכות על עולם שנשרף
על כאב שהלב עוד כותב בדם
אני הולך בגשם, צורח לשמיים
ומנסה רק להוריד את הכאב עמוק עמוק באדמה
בית 2
אמרו לי הזמן כבר ירפא את הכל
אבל הוא רק לוחש לי אמת אפלה
והיום…
אני רואה בעיניים של הילד שלי
את עצמי כשהייתי עוד בן של תקווה
האם תזכרי מי הייתי פעם
לפני שהפכתי רק גוף בלי נשמה
ניסיתי לכתוב לך, ותמיד המילים נשרפו
כמו כל החלומות שעזבת שם איתי
פזמון
מה נשאר לי לבכות על עולם שנשרף
על כאב שהלב עוד כותב בדם
אני הולך בגשם, צורח לשמיים
מוריד את הכאב עמוק באדמה
גשר
ובלילות שאין בהם אור
אני שומע קולות קוראים לי לחזור
אבל הבית כבר לא מרגיש בית
רק קירות קרים ושברים של מראות
פזמון אחרון
מה נשאר לי לבכות על עולם שנשרף
על כאב שהלב עוד כותב בדם
אני הולך בגשם, צורח לשמיים
מוריד את הכאב עמוק באדמה
כניסה
יש להתחבר כדי להגיב
0 תגובות
החדשות