/
שיר על געגועים באמצע תאילנד
הגעגוע מרחף כמו בועה
כאן בתאילנד
שוּק הלילה ואיתו
המולה קבועה.
שוב או לה בי מרירות,
בילתי מוסברת.
אבל אני עוד מצטערת,
על אשליה בלתי נגמרת.
סימפוניה של אור וצבע
אורות ניאון,
בה לילות בנגקוק שוקקת.
ואני משתוקקת כל כך,
לטבוע, בהמון.
אנשים גּוֹדְשִׁים סביב
מכל סמטה.
ואני לא מוכנה עוד
לשום קצה של החלטה.
זו הייתה טעות,
אז בשביל מה בכלל נסעתי.
הרי אני עוד מצטערת,
על אשליה בלתי נגמרת.
סימפוניה של אור וצבע
אורות ניאון,
בה לילות בנגקוק שוקקת.
ואני משתוקקת כל כך,
לטבוע, בהמון.
סימפוניה של אור וצבע
אורות ניאון,
בה לילות בנגקוק שוקקת.
ואני משתוקקת כל כך,
לטבוע, בהמון.
כניסה
יש להתחבר כדי להגיב
0 תגובות
החדשות