בית 1
איך בא לי לדעת להקשיב בלי לשאול למה, בלי אולי,
לתפוס את הרגע כמו שהוא, לתת לו יד אחת מושטת, לשכוח מהכל לרגע
להרגיש את השקט בין הנשימות,
לתת ללב לנשום, לשחרר דמעות.
פזמון
לחפש לב אחד, לשים עליו את הראש,
להרגיש בבית, לא לחשוב על מה שמחוץ.
מישהו שיביט בי, יראה אותי באמת,
בלי מילים מיותרות – רק להיות.
בית 2
לפעמים זה לא על מה שנאמר,
אלא על זה שמישהו נשאר.
על יד שמושטת, מבט שמבין,
על שקט של יחד שלא מתפזר ברוח.
פזמון חוזר
לחפש לב אחד, לשים עליו את הראש,
להרגיש בבית, לא לחשוב על מה שמחוץ.
מישהו שיביט בי, יראה אותי באמת,
בלי מילים מיותרות – רק להיות.
סיום
אז בואי פשוט נהיה כאן, בלי לחשוב יותר מדי,
אני אהיה השקט שלך, ואת תהיי שלי לעד.
