בית 1
היד שלך,
רעדה כשסגרת את הדלת,
לא
אמרת מילה למזכרת,
לא
הבטת באמת.
ניסיתי
לקרוא לך,
בלחש מוכר —
אבל
את עפת,
כמו
צל שנשבר.
בית 2
עינייך היו ים,
של סודות נסתרות,
לא ענו לשאלותיי הנוקבות.
הלכת,
בלי להסתכל אחורה,
וכך נשארתי —
עם דממה שהייתה נוראה.
פזמון
התעופפת
כמו ציפור,
בלי
סיבה,
בלי מכתב,
בלי סיפור.
ואני
עוד תקוע ,
באותו המסדרון,
בו
צעדת בשקט
— בלי לומר “נכון“.
התעופפת
כמו ציפור…
והלב
שלי קפא
בלי לזוז מקור.
בית 3
צעדתי לבדי
בשבילי האדמה,
הצל
של שנינו,
נעלם מהחומה.
הקולות
מסביב,
לא שמעו מה נפל,
אבל
בתוכי,
נשבר עוד גל.
בית 4
בלילה ,
הראש מסדר מחשבות,
הקירות
,
משמיעים שברי מנגינות.
כל
שיר שאהבנו ,
שורף בי שנית,
הבית
ריק ,
גם ההרגשה ריקנית.
בית 5
מוכן לאהוב אותך,
שוב, בלי כאב
אם
רק היית ,
פותחת לי את הלב.
הזמן
,
לא ישנה את מה שהיה,
אני
שומר זיכרונות ,
כמו אבן קרה.
פזמון
התעופפת
כמו ציפור,
בלי
סיבה,
בלי מכתב,
בלי סיפור.
ואני
עוד תקוע ,
באותו המסדרון,
בו
צעדת בשקט
— בלי לומר “נכון“.
התעופפת
כמו ציפור…
והלב
שלי קפא
בלי לזוז מקור.