השיר “ימי התום” הוא שיר נוסטלגי העוסק בזיכרונות הילדות, בתמימות ובשמחת החיים הפשוטה של אותם ימים. מתאר את החוויות, הנופים והתחושות שאפיינו את הילדות ,המרחבים הירוקים, העץ, הדשא והשמש, שמסמלים חופש, תמימות ושמחה. תחושת געגוע, לילדות קסומה, שממשיכה להדהד בלב גם בבגרות.
פזמון:
ימי התום של ילדותי,
פזורים ברוח כמו חלום
עמוק
עץ התות, הדשא הירוק,
והשמש שהבטיחה לנו
צחוק.
הם תמיד בליבי לנצח
מרחוק.
בית 1:
בין השבילים, שם ריח של פרחים,
רצים יחפים ומדלגים בין עננים.
צלילי הצחוק עם הרוח נרקמים,
כל יום היה קסום,
ללא גבולות ללא חוקים,
ימי התום הנפלאים,
ילדותיים אך נשגבים.
בית 2:
שקיעת השמש מעל ההרים,
צבעה בכתום את כל הימים.
ריצת הבוקר אל הנחל הקר,
והצל שלי שרקד על קיר האבן הצר.
כל זיכרון בי,
נותר כה יקר.
פזמון:
ימי התום של ילדותי,
פזורים ברוח כמו חלום עמוק
עץ התות, הדשא הירוק,
והשמש שהבטיחה לנו צחוק.
הם תמיד בליבי לנצח מרחוק.
בית 3:
בצל העצים שעל הגבעה,
היינו חולמים על העולם המופלא.
עם עפיפון בשמיים צבועי תכלת,
ושירי ילדות מתנגנים בלב כשלכת,
כל רגע צרוב בי,
כמו מחשבה שאינה שוככת.
בית 4:
עכשיו כשבגרתי, הזמן לא עוצר,
אך זיכרון בליבי לעד יישאר.
אותם רגעים של שמחה כה טהורה,
ימי התום, אהבה ראשונה וברורה,
האור שבכם,
את חיי מאיר בחזרה.
פזמון
ימי התום של ילדותי,
פזורים ברוח כמו חלום עמוק
עץ התות, הדשא הירוק,
והשמש שהבטיחה לנו צחוק.
הם תמיד בליבי לנצח מרחוק.
ימי התום, כה רחוקים,
אך בליבי תהיו תמיד חיים.
