השיר מתאר כיצד סערת רגשות, כאבי עבר וזכרונות הופכים למקור יצירה נצחית. ה”ים של שירים” משמש כמנגנון ריפוי המעבד אהבה, שנאה, תפילה וגעגוע לכדי מילים וצלילים שמעניקים קול ומשמעות לחוויות החיים. בסופו של דבר, הוא מאשש את עוצמתה של האמנות ככוח עמיד ששום סערה או “מים רבים” לא יוכלו למחוק.
בית 1
הדמעות שזלגו צרבו את הפנים,
האירו סימן שנשאר לשנים.
אני עומד מול החוף, מביט אל הגלים,
מתוך הסערה עולה נחשול של מילים.
זה לא סתם עוד ניגון, זה הלב שנפתח,
על כל מה שכאב – ואולי גם נשכח.
בית 2
שנאה ואהבה מתערבבות בדם,
זכרונות ששקעו עמוק בתוך הים.
כל פחד שצף מבקש לגרור,
שובל של אש שאי-אפשר לעצור.
מתוך הסערות שהותיר הספק,
נולד ים של שירים שלא יימחק.
בית 3
ים של שירים שמחים ועצובים,
יש שירים שמתנגנים ומיד כולם רוקדים.
כאלה ששומעים – נעמדים ושותקים,
שירים על חלומות קטנים של ילדים.
על אהבה ועל אכזבה קשה,
שירי תפילה ובקשה,
ים של שירים – גלים עם צלילים.
סיום
ים של אותיות, הרבה מאוד מילים,
אהבה ושנאה מרגישים את החיים.
מים רבים לא ישטפו את השירים.
