טוהר המילה

בית
1

במחשבה,
בין הצללים שברוחי,

רעיון
מופשט נרקם במוחי.

המילה
היא לבוש, היא החומר הנברא,

הגשר
המתוח בין שתיקה לאמירה.

מילה
הנאמרת אל העולם,

הופכת
מוחשית והנסתר נגלה לכולם.

בית
2

אם
כוונה נסתרת במילים,

הלב
והפה כבר אינם תואמים.

שמניע
זר… את האמת מכתים,

הלבבות
השומעים… נסגרים ושותקים….

לכן
נדרש כאן זיקוק ובירור,

לשמור
על הטוהר בתוך הדיבור.

פזמון

טוהר
המילה הוא החיבור המזוקק,

כשהפה
והלב מבטלים את המרחק.

בלי
שום מסכה, כשהתדר שקוף,

הכל
אז גלוי, הנסתר נהיה חשוף.

כשאין
עוד פער, כשאין אף מקלט,

ומה
שבלב ובפה – הוא אחד.

סיום

כשהלב
אומר את מה שהוא חש,

העולם
הפנימי מתעורר מחדש.

זריחה
של הנפש מתוכך עולה –

שמור
תמיד על טוהר… המילה.