/
השיר הזה משדר תחושה עזה של אובדן ותקווה, המתרחשת ברקע של מציאות קשה ומלחמתית. השיר נפתח בתיאור של עיר שבה השקט מעיד על זעזוע, והצללים הרוקדים על הקירות השבורים מסמלים את ההרס. הדמות המרכזית מתארת את הכאב על אהבה שאיננה יותר לצידה, מה שמחזק את התחושה של חוסר אונים והשכול.
פזמוני השיר משולבים בכאב אישי של הדמות שאיבדה את אהבתה ומתמודדת עם המציאות הקשה שלא מאפשרת לה לשכוח. השיר מתאר גם תחושת ניצחון מרה שבאה עם מחיר כבד, כשהדגלים מתנופפים ללא אמונה והנצחון נתפס כחסר משמעות.
בסיום, השיר מביא קצת תקווה בדמות ילד שר בפינת הרחוב, קולו שביר אך נשמע כמו התחלה חדשה. זה מעורר שאלה על האפשרות לאהבה ושכחה בעתיד, אך גם מזכיר שהצלקות שנותרו ימשיכו להדהד ולדבר.
