פזמון
אל תגעו לי ברוח, תנו לי לעוף,
השמש עולה ואני שוב צולל לתוך הנוף.
אין לי גבולות, אין לי חומות,
רק שמיים פתוחים ושירים בלילות.
בית 1
ציפור בין עננים
לוחשת לי סוד,
זה הזמן לעוף,
לא לעמוד.
הגלים סוערים, הרוח נושבת,
ואני רוצה לעוף,
ולא לשבת.
בית 2
אני כמו נהר שרץ בלי לחשוב,
לא צריך מסלול להרגיש את פעימות הלב מקרוב.
חופשי ללא חוטים,
ללא קשרים,
הדרך שלי מובילה לשמיים כחולים.
פזמון
אל תגעו לי ברוח, תנו לי לעוף,
השמש עולה ואני שוב צולל לתוך הנוף.
אין לי גבולות, אין לי חומות,
רק שמיים פתוחים ושירים בלילות.
בית 3
יש שחיים בתוך כלוב מזהב,
אני בשמיים, עף וחולף מעליו.
אל תמשכו אותי אל תוך האתמול,
הרוח בי תשאג, ואני אמשיך לגדול.
בית 4
בואו איתי,
עם רוח בגב,
ביחד, ללא פחד, נעלה עוד שלב.
לא יצליחו לכבות לי את האור,
כי אקום ואעוף כמו נשר שחור.
בית 5
אם פעם אפול, אדע גם לקום,
ללמוד מהרוח, לנשום,
לתת לה מקום.
כי חופש אמיתי הוא עמוק מבפנים,
ולא תעצור אותו סערה או עננים.
פזמון
אל תגעו לי ברוח, תנו לי לעוף,
השמש עולה ואני שוב צולל לתוך הנוף.
אין לי גבולות, אין לי חומות,
רק שמיים פתוחים ושירים בלילות.