/
סיפור אהבה שנגדע
/
בית 1
והעיר ריקה, רחובות שקטים,
זיכרונות חוזרים עם הרוחות.
את הלכת, נשארתי עם עצמי,
אין כוכבים להאיר את לילותיי.
בית 2
אמרו עלינו שאין לנו סיכוי,
שברו את האהבה בכל מבט מפחיד.
הם לא יודעים מה בנינו בלב,
חלומות ששמרנו, חזק וקרוב.
מעבר
כל מילה שלך נחרטה עמוק בנשמה,
כל דמעה שלך הפכה אותי לאדם אחר.
הם יגידו דברים, אבל אני יודע,
היינו אש, והלב עדיין בוער.
פזמון
את היית שלי, איך הזמן לקח אותך,
כל חלום נשבר, רק הכאב נשאר.
אם תחזרי, אני מבטיח לך,
שלא נקשיב לעולם, רק נאהב עד הסוף.
כניסה
יש להתחבר כדי להגיב
0 תגובות
החדשות