הלב

בית 1

השעון מתקתק, שברי הזמן אינם זזים,
החושך מגיע, והחלומות מתחילים,
אני משתוקק לקשת שמעבר לעננים,
לראות את פנייך, להרגיש שאת כאן.

בית 2

העולם רועד, האדמה בוערת,
בור נפער, נשמה נשכחת.
את לא כאן, לא תופסת את היד,
רק הדממה מלווה אותי לבד.

פזמון

איך תמיד אמרת, “עם לב טהור, תבוא תקווה,”
איך נגעת בלב, עוד שומע פעימה.
עכשיו את כבר לא כאן, לא יכולה לשמוע,
ושום דבר לא השתנה, ממשיך לזוז אבל, לא נע.

בית 3

בחוץ הכול עומד, הזמן כמו נעצר,
אני עומד בדרך, מחפש לי שוב מחר.
שואל את הרוח, את הקול שחולף,
מתי תשובי, מתי יפסיק הכאב.

פזמון

איך תמיד אמרת, “עם לב טהור, תבוא תקווה,”
איך נגעת בלב, עוד שומע פעימה.
עכשיו את כבר לא כאן, לא יכולה לשמוע,
ושום דבר לא השתנה, ממשיך לזוז אבל, לא נע.

בית 4

האם גם את יושבת, בין הרוח לשתיקה,
את צעקת המילים, את הלב קורא לך חזרה?
כי עם לב טהור, עוד תבוא התקווה,
וגם מתוך השבר, יש עוד דרך חזרה.

בית 5

השעון מתקתק, הזמן כמעט נגמר,
אבל בלב שלי, את בדרך חזרה.