הלב האנושי אינו כפוף לחוקי הזמן. גם אם הגוף מתבגר, הלב נשאר צעיר, פועם, חולם, פתוח — ומוכן לאהוב. השיר בונה סביב הרעיון הזה נרטיב של תקווה, זיכרון, רצון לקשר אנושי — מבלי להפנות אותו לאדם מסוים. זו אמירה כללית, אוניברסלית, שיש בה עידוד, חמימות ונחמה.
בית 1
גם אם שתקו רחובות שלמים,
הד הלב עוד מהדהד בשירים.
בין קירות שידעו געגועים,
הוא פועם עם תקווה בלי תנאים.
בית 2
כבר נשרו מהעץ כמה עלים,
אך הרוח שבתוכי לא עייפה.
יש בתוכי מרחב לאלפי נתיבים,
וכל שביל בו מוליך לאהבה.
פזמון
הלב לא מזדקן ולא מקבל קמטים,
תמיד הוא מוכן לאהבים.
תמיד פתוח גם בין רגעים סתמיים,
מחפש חיבוק חם של אוהבים.
בית 3
זמן לא מוחק, הוא רק מצייר,
קו עדין של עומק על עור הפנים.
אך בלב – כל ניצוץ הוא זוהר,
כמו כוכב שמאיר גם בימים קודרים.
בית 4
אני לא כותב סוף לסיפור ישן,
כי בכל סוף תמיד יש התחלה.
והלב, כמו ילד שלא נרדם,
מחכה לרגע שיבוא ויגלה.
פזמון חוזר
הלב לא מזדקן ולא מקבל קמטים,
תמיד הוא מוכן לאהבים.
תמיד פתוח גם בין רגעים סתמיים,
מחפש חיבוק חם של אוהבים.
