השיר קורא לאדם לצאת מהמרוץ המנוכר ולבחור בנתינה כדרך של תיקון, תוך הצבת הושטת היד כגשר של אור ההופכת את המקבל לנתמך ואת הנותן למקור השראה. המסר המרכזי הוא הפרדוקס שבו דווקא דרך הריקון העצמי למען האחר האדם זוכה למלא את נפשו בעושר נצחי, וזהו המנון המזקק את התובנה שרק החסד שזרענו בלבבות הוא מה שיישאר איתנו בבוא היום.
פזמון
הושט ידך כדי לתת,
בלב פתוח ובאמת.
אל תיקח, פשוט תהיה מעיין,
זה האור, זה כל העניין.
כי היד הנפתחת למען האחר,
היא היד שבה הכל יישאר.
בית 1
העולם דוהר, הכל מהיר,
אדם שוכח מה להאיר.
המרוץ סוגר על הנשמה,
והלב שוקע בדממה.
לפעמים הקור הופך הרגל,
והאדם בתוך עצמו נסגר כצל.
הושט
ידך כדי לתת,
בלב
פתוח ובאמת.
אל
תיקח, פשוט תהיה מעיין,
זה
האור, זה כל העניין.
כי
היד הנפתחת למען האחר,
היא
היד שבה הכל יישאר.
בית ב’
מולך עומד אדם כואב,
שמחפש פינה חמה בלב.
במקום לשאול “מה לי יצא”,
תהיה לו גשר ומוצא.
מילה טובה, מבט ישיר,
זה העושר שאותך יעשיר.
בית ג’
בסוף הדרך, כשיירד היום,
מה נשאר לנו מהחלום?
לא הרכוש ולא הזהב,
רק החסד שנולד עכשיו.
היד שנתנה בלי לבקש,
היא הנחמה שתתקדש.
סיום
הושט את ידך
לתת,… לתת…. לתת,…
בלב פתוח ובאמת.
