דרך עפר

ושוב
הדרך הסתבכה,

כמו דממה
דקה שהתארכה.

נדמה שיש
לי עוד ברירות,

או שאני
שורט את הקירות.

אולי אני
לא גיבור,

אולי אני
מדי נחרץ,

כמה
כללים אשבור?,

אולי המוח
רץ כמו מטאור,

לא יכול

לעצור.

הדרך כבר
לא רציפה,

אני שחקן
ספסל בהחלפה,

אולי אין
טעם להבהיר,

שאין
סיכוי, פחות סביר.

אולי אני
לא גיבור,

אולי אני
לא כל כך חזק,

כמה
כללים אשבור?,

אולי
המוח רץ כמו מטאור,

לא יכול

לעצור.