השיר עוסק באובדן אהבה משמעותית ובכאב שנותר אחריה. הדובר מבטא געגוע עמוק, צער בלתי נגמר, וחוסר יכולת להמשיך הלאה או למצוא תחליף לבת הזוג שעזבה. זהו שיר על אהבה שהפכה לאובדן, על חלל רגשי עמוק שמסרב להתמלא. הוא עוסק בזיכרון, בכאב שלא מרפה, ובתחושת חוסר סיום – פרידה שאינה שלמה ולא ניתנת להשלמה.
פזמון
ואף אחת לא תמלא את מקומך,
לא משנה את מי אפגוש בדרכך.
כי את היית לי אור בתוך חשכה,
וכל מה שאחרייך – זו רק השכחה.
בית 1
הבוקר עלה, אבל את לא כאן,
הכרית קרה, וזה לא הזמן.
הקירות שותקים, אני לא נושם,
מאז שהלכת – אני לא שלם.
בית 2
לא היה בינינו סוף ברור,
רק שתיקה שנשפכה על סיפור.
ניסיתי לשאול, לא קיבלתי מילה,
ורק מבטך היה התשובה.
פזמון
ואף אחת לא תמלא את מקומך,
לא משנה את מי אפגוש בדרכך.
כי את היית לי אור בתוך חשכה,
וכל מה שאחרייך – זו רק השכחה.
בית 3
הבושם שלך עוד נשאר במעיל,
והלב מתכווץ כמו עלי של שלכת.
נגעת בי עמוק, זה לא יימחק,
כמו חותמת על נשמה פצועה.
בית 4
אמרו לי “תמשיך, הזמן ירפא“,
אבל אין תחליף למי שהיית לי את.
אין בי שנאה, רק כאב שותק,
ואת חסרה – בכל מה שנשאר בי ריק.
פזמון
ואף אחת לא תמלא את מקומך,
לא משנה את מי אפגוש בדרכך.
כי את היית לי אור בתוך חשכה,
וכל מה שאחרייך – זו רק השכחה.
בית 5
ואם פתאום תרגישי ריק בלב,
כמו צל ישן שחוזר וכואב –
תדעי שיש בי מקום שלא נסגר,
שמחכה רק לך, ולא נשבר.
פזמון
ואף אחת לא תמלא את מקומך,
לא משנה את מי אפגוש בדרכך.
כי את היית לי אור בתוך חשכה,
וכל מה שאחרייך – זו רק השכחה
