השיר מבטא תלות רגשית עמוקה, תחושת הכרת תודה ואהבה ללא גבול כלפי אדם משמעותי בחייו. הוא מתאר את חוסר היכולת שלו לדמיין את חייו בלעדיה, תוך שימוש בדימויים של אובדן, חושך וריקנות כדי להמחיש את ההבדל בין המציאות עם אהובתו לבין מציאות שבה היא איננה.
אם לא היית בחיי היום
הייתי מתמסר,
לשום מקום.
לכלום,
שאין לו שם,
וגם לא תום,
אם לא היית בחיי היום.
מה היה קורה לי,
אם לא היית כאן,
מי היה מושיט יד,
ברגע קטן.
בלילות הקרים,
בלי חיבוק חם,
הייתי אבוד,
בין שמיים וים.
מי היה תומך,
כשהעולם קורס,
אני הייתי נשאר,
בעולם כועס.
בלעדייך,
הייתי אבוד באפלה.
מחפש תשובה,
ללא שאלה.
אם לא היית בחיי היום
הייתי מתמסר,
לשום מקום.
לכלום,
שאין לו שם,
וגם לא תום,
אם לא היית בחיי היום.
בבקרים אפורים,
בלי קרן,
בלי אות,
מי ימצא אותי,
בתוך ים של דמעות,
בין הסופות,
והרוחות,
האהבה תישאר,
בלב שלי,
את הכוכב הזוהר.
מה היה קורה לי,
אם לא היית בחיי,
הייתי אבוד בזמן,
נשאר לבד בלי די.
עם כל האהבה שלך,
כל נשיקה ורוך,
הכול במקומו,
בזכותך העולם ברוך.
את,
המציאות שלי הזוהרת.
את,
בחיי לעולמים,
אהבתי, שלא נגמרת.
ברגעים הקשים,
את הדרך סוללת,
כמו כוכב הצפון,
את דרכי שומרת.
רק אותך אני רוצה,
ואין אחרת.
