איך זה

בית 1

איך זה,

שאותי כבר לא אוהבת?
איך זה,
שהשם שלי אצלך נשכח?
איך זה,
שאחר בך נוגע עכשיו,
ואני רק בוכה לתוך השכחה?

בית 2
הלילות,
הם צובעים אותי בצללים קרים,
והלב שלי זועק את שמך ברגעים מתרוקנים.

פזמון
אמרנו לנצח,
זוכרת?
אמרנו שלא ניפרד לעולם,
זוכרת?
אז איך זה שאת הולכת?
איך זה שאת בלעדיי, נושמת,
בלי דמעה אחת לשים עליי?

בית 3
חזרתי אתמול
מחברים,
כולם צחקו,
והעולם כאילו נשאר רגוע.
אבל הראש שלי,
או, הראש שלי,
הוא רק איתך
ביחד, הוא רק איתך
ביחד,
והמציאות מכה בי כמו רוח פראית,
שאומרת לי שאת
לא חוזרת.

פזמון
אמרנו לנצח,
נכון?
אמרנו שביחד נבנה את הכל.
אז איך זה שאת עוזבת?
איך זה שאת חיה עכשיו,
בלי להסתכל אחורה, בלי להזיל דמעה?
(איך שכחת אותו?)

סיום
ואני,
צועד בין הרחובות כמו צל של עצמי.
האהבה שלי קבורה עמוק בליבך,
ואת שותקת.
מה עשיתי לא נכון?
מה קרה לחלומות שלנו,
שנשברו כמו זכוכית?

פזמון
אמרנו שנהיה לנצח,
זוכרת?

אמרנו שלא ניפרד לעולם.
אז איך זה שאת חיה בלעדיי,
איך זה שאת הולכת הלאה,
בלי לבכות?