ממממ
פזמון ראשון
לא צריך מותג כדי לדעת מי אני
לא צריכים רעשים כדי להרגיש חיים
הם מכרו לנו דימוי – עכשיו זה הזמן לפרק
די לשלם כדי להרגיש שלם
בית 1
בעולם הישן קנינו שקרים
באריזות יקרות מידי עם תגי מחיר נוצצים מידי
מכוניות על הלוואות, דירות בלי תקרה
מינוס בבנק, אבל תראה איזה נעלים איזו גאווה
קפה במחיר של בשר, כאילו זה דלק למטוס לסילון
רבע עוף במאה במסעדת “חזון” לים התיכון
הילדים בבריכה, אנחנו בוערים
שרופים גמורים, עם פילטר של שמיים ורודים
פזמון
לא צריך מותג כדי לדעת מי אני
לא צריכים רעשים כדי להרגיש חיים
הם מכרו לנו דימויי – עכשיו הזמן לפרק
די לשלם כדי להרגיש שלם
בית 2
שולחן יקר מידי בפינה רחבה מידי בצד של פאב מעופש מידי, בקבוק ערק זורח צורח
מבטים כמו קליעים, כל אחד פה נשחט בנחת
שפת גוף של אלפיון, אבל אין פה חשבון
כל סיבוב על חשבון הלוואה פתוחה
שכר דירה בשמיים, חוזים בלי תחתית
“פנטהאוס של חלומות” – עם עובש בתקרה ותיקונים על חשבוני
שופוני נהיה דת, לא אלוהים
קורעים ת’כיס בשביל לייקים בתמונות של בגדים חדשים שופוניי שופוני ל’ערס…..
פזמון חוזר
זה לא – זה פשוט לא לשתוק
לא צריך רעש כדי להרגיש עמוק
הם מכרו לנו חלום – עכשיו הזמן להתעורר
די לשלם כדי להרגיש שלם
בית 3
מי באמת עבד פה? מי באמת שרד?
זה לא זה עם הג’יפ – זה זה עם הפיתה ביד
עשירים לא מראים, כי הם כבר לא צריכים
ואנחנו? רק רוצים שקט, בלי להידפק מהחיים
תנועות מדודות, לא לזוז יותר מדי
שמא יראו שאתה בעצם בן אדם רגיל מדי
צחוק מזויף, כאילו הכל בא בקלות
אבל מאחורי הקלעים – רק בלחץ וחובות
גשר
רשתות שיווק עושקות, פרסומות צורחות
“בלי זה אתה כלום” – אבל אני בוער מבפנים
חמש שנים תבנה את עצמך, לא את הארון
רוצה מים, לחם, אמת – לא עוד דאווין
פזמון סיום
הגיע הזמן – עכשיו תורי לצרוח
מי שמרוויח פה – גנב, שדד, צחק על החוק
