לילה

 על פני

הרוח הנושב,

 חמלה דקה שמתבהרת,

מול האגם
אני יושב,

ושְׁתִיקָתִי כמו מַזְהֶרֶת

ניחוח קל
של רוזמרין

נשאף
אליי כמו תפילה.

לילה

עוד בנישמתי.

שר את
בדידותי.

אור נוּגֶה

הו אור נוּגֶה

שט אליי
מהירח.

מבטים

כמו
מתמקדים

מתוך
השקט הפולח.

אור נוּגֶה

הו אור נוּגֶה.

היום
אזכה להתפכח 

עוד
אשיג 

אור
כוכבים,

למענךְ אני אתן
לָךְ.

ועוד אקטוף
את הירח.