השיר מתאר את כאב ההמתנה והציפייה הארוכה לשובם של החטופים,
את הלילות הריקים והחלומות שלא כבו גם בשתיקה.
הוא מתפרץ בשירת עם אחת — רגע של איחוד, של נשימה ראשונה אחרי פחד ארוך.
ובלב כל שמחה נותר גם זיכרון לאלה שלא שבו — ברכה לשבים וזיכרון לנופלים.
פזמון
הם
חוזרים!
הם
חוזרים… כו-ל-ם
חוזרים….ע-כ-ש-יו
הציפיה
לא היתה לשב
בזרועות
פתוחות בידיים מושטות
כמו
מחסום שבור, שמזמין לעבור
הם
חוזרים!
שומע
את קולם מרחוק,
הם
חוזרים!
והעם
כולו צועק!
ברוכים
הם השבים
בית
1:
עברו
שנתיים של חושך עמוק,
בלי
תשובה, בלי סימן מרחוק.
שמענו
אותם בדמיון נושמים
ואחזנו
באור דק, כחולמים.
בית
2:
בלעדם
היה ריק ושומם
והשקט
היה רם צורם.
כל
יום נפתח באותו חלום
שישובו
ויאמרו הגענו עד הלום
פזמון
הם
חוזרים!
הם
חוזרים… כו-ל-ם
חוזרים….ע-כ-ש-יו
הציפיה
לא היתה לשב
בזרועות
פתוחות בידיים מושטות
כְּמוֹ
מַחְסוֹם שָׁבוּר שֶׁמַּזְמִין לַעֲבֹר.
הם
חוזרים!
שומע
את קולם מרחוק,
הם
חוזרים!
והעם
כולו צועק!
ברוכים
הם השבים
בית
3:
כל
העם נאסף
ליראות
אותם עוברים את הסף,
עם
מבט של אור המבקש לנשום.
אין
מילים — רק חיבוק חם,
ורעד
קטן של שלום, לעולם
בית
4:
עכשיו
האורות נדלקים,
נשמות
חטופות שחוזרות לחיים.
הם
חוזרים! הם חוזרים!
התפילות
מתגשמות
לא
נישכח לעולם.
את
האבדות הכבדות
שלא
שבו מהקרבות
פזמון
הם
חוזרים!
הם
חוזרים… כו-ל-ם
חוזרים….ע-כ-ש-יו
הציפיה
לא היתה לשב
בזרועות
פתוחות בידיים מושטות
כמו
דלת שבורה שנשארה פתוחה.
הם
חוזרים!
שומע
את קולם מרחוק,
הם
חוזרים!
והעם
כולו צועק!
ברוכים
הם השבים
ברוכים
הם השבים
