השיר “רק את” מדבר על אהבה ראשונה שנחרטה עמוק בלב ולא נשכחה. הדובר חוזר בזיכרונו לרגעים תמימים ונוגעים עם אישה שאהב בנעוריו — אהבה “מוזרה”, מיוחדת, ללא תנאים. גם כשהחיים הובילו אותו לבמות ולתהילה, הרגש הפנימי נותר שייך לה, והיא ממשיכה ללוות אותו מבפנים. זו קינה שקטה על אובדן ועל תקווה לשוב לאהבה ההיא, שלעולם לא עזבה את ליבו
רק את
הייתי ילד בלי מילים
ואת חייכת לי מבפנים
עולם שלם היה בעינייך
לא הבנתי כלום, רק רציתי להיות שלך….
היינו יושבים בתחנה
מדברים על חלומות בשקיעה
כל נגיעה קטנה שלך
הרגישה כמו התחלה של אהבה מוזרה
רק את,
נתת לי להרגיש כמו בסרט
אהבה בלי תנאים, כמו בספרים
ועכשיו כשאני מתעורר
אני שואל – איפה את?
רק את,
השארת לי בלב סימן שורף
תמונה שלא נעלמת עם הזמן
ואם תחזרי פתאום מחר
הלב שלי יזכור – רק את
היו ימים שלא נרדמתי
רק חיכיתי שתיכתבי לי רק לי
ולא היה לי אומץ להגיד
שהלב שלי נשבר בשקט, כל לילה לילה לילה …..
ועכשיו אני על במות
שרים איתי אלפי קולות
אבל בפנים – זה את ששרה
ואת תמיד היית שם, אהבה מוזרה
רק את,
נתת לי להרגיש כמו בסרט
אהבה בלי תנאים, כמו בספר
ועכשיו כשאני מתעורר
אני שואל – איפה את?
רק את,
השארת לי בלב סימן שורף
תמונה שלא נעלמת עם הזמן
ואם תחזרי פתאום מחר
הלב שלי יזכור – רק את
היום אני אחר, כבר לא ילד
אבל אני תמיד זוכר
שלא הייתה עוד אהבה
שנגעה בי ככה – כמו שאת רק את את ….
רק את…
היית לי התחלה של אהבה מוזרה
ולפעמים אני עוד כותב –
בשבילך…
