בין השכל והלב

הירח
התבקע 

וְנַחְצֶה  לשניים.

אור כסוף
לאט שוקע

פג
מהשמיים.

לא אשלים

עם הקַדְרוּת

 שעוֹלַה

אור
הבוקר טרם התגַלַה,

רגע
כאוב, שכמעט ושכחתי,

ריח
טחוב, שכמותו לא הֵרַחְתִּי

לא
אשלים,

עם כאבי
הגדילה,

מסך רחב,
שעוד לא התבלה.

קרח נוצץ,

קור מעקצץ,

שוב ממתינים
לי בפינה,

כל שאלך,
בכל שאבחר,

בחיפוש
אחר קצה חוט או תובנה,

שתפשר,

בין השכל
והלב,

הספק, שתמיד
מסרב.

O-o-o, o-o-o
O-o-o, o-o-o

הירח
חיוור ופגיע,

אור השחר
נגרר ברקיע,

קרח
נוצץ,

קור
מעקצץ,

שוב
ממתינים לי בפינה,

כל שאלך,
בכל שאבחר,

בחיפוש
אחר קצה חוט או תובנה,

שתפשר,

בין השכל
והלב,

הספק,
שתמיד מעכב.