השיר מבטא את הארעיות של החוסן האנושי ואת העובדה שאין כוח נמשך לנצח.
עם זאת, הוא מדגיש את הכוח הפנימי לקום מתוך נפילה ולעמוד מול הסערות.
המסר הוא של תקווה, אהבה ועוגן פנימי שמחזיק גם בזמנים קשים.
בסופו של דבר, השיר מזכיר את שבריריות האדם לצד העוצמה שנובעת מהנשמה.
פזמון
לא לעולם חוסן,
זהו כלל ידוע,
אך יש בנו הכוח
לעמוד מול הרוח.
ניפול ונקום,
גם מתוך הסערה,
כי בתוך החושך
יש גם עוצמה
שמגיעה מתוך הנשמה
בית 1
לא לעולם חוסן,
כך הזמן עובר,
יום שמח מאיר,
ומחר ערפול שובר.
אך בתוך הסערה,
יש תמיד שביב תקווה,
לא כל מה שנשבר,
מאבד את האהבה.
בית 2
לא לעולם חוסן,
גם ללב יש גבול,
גם בלב סדוק
יש מקום לאור גדול.
כשהרוח גוברת,
הספינה מטלטלת,
אך נזכור שיש עוגן
שמחזיק ולא נופל.
פזמון
לא לעולם חוסן,
זהו כלל ידוע,
אך יש בנו הכוח
לעמוד מול הרוח.
ניפול ונקום,
גם מתוך הסערה,
כי בתוך החושך
יש גם עוצמה
שמגיעה מתוך הנשמה
בית 3
לא לעולם חוסן,
זהו חוק חיינו,
אבל יד ביד,
לא תלך לאיבוד דרכנו.
כל כאב חולף,
כל צלקת מגלידה,
בין שברי הדרך
אהבה מעצימה.
בית 4
אנחנו כאן אנושיים,
שבירים ורכים
מול גורל עצוב,
לפעמים כה עגומים.
יש רגעים של כאב,
שאין להם שיעור,
וחלומות שנשברים,
מעבר לכל תיאור
פזמון.
לא לעולם חוסן,
זהו כלל ידוע,
אך יש בנו הכוח
לעמוד מול הרוח.
ניפול ונקום,
גם מתוך הסערה,
כי בתוך החושך
יש גם עוצמה
שמגיעה מתוך הנשמה
