השיר עוסק ברגשות שלא נאמרו והפכו לכליאה פנימית.
השתיקה מוצגת כבחירה שנועדה להגן, אך בפועל יוצרת ריחוק וחומות.
הבתים מתארים את המחיר הנפשי של הדחקה: פחד, החמצה והקטנה עצמית.
בסיום נוצרת תובנה כואבת אך מפוכחת – רק פתיחות רגשית ודיבור כן יכולים לפרוץ את החומות.
פזמון
לבבות כבולים נשברים מבפנים
רגשות כלואים מוחקים את המילים
שתיקות ארוכות סוגרות עולמות
מילים שלא נאמרו בונות חומות
בית 1
לילה חשוך מכסה פחדים
העבר מציץ בין הסדקים
המחשבה חוזרת במעגלים
הלבבות הכבולים
נשברים מבפנים
והלב מחפש מזור לשברים
בית 2
הבוקר מגיע בלי תשובות
המשפטים נקטעים באמצע שיחות
הידיים נשארות בכיסים בפגישות
המבט מחליק הצידה מדמעות
וקיר נבנה לאט משתיקות
בית 3
רגע אחד נעצר בזמן
משפט אחד נתקע בלי סימן
האומץ מאחר לשוב לכאן
והלב בוחר להיות קטן
כי הוא עדין לא מוכן
בית 4
רגשות כלואים מוחקים את המילים
מילים שלא נאמרו בונות חומות
ובין השתיקות נשרפות אפשרויות
העיניים לומדות לדבר דרך דמעות
רק המילים יהרסו את החומות
ורגשות פתוחים יסירו את הדלתות
פזמון
לבבות כבולים נשברים מבפנים
רגשות כלואים מוחקים את המילים
שתיקות ….
