השיר עוסק באדם שמשיג את שאיפותיו אך נותר ריק מבפנים.
הוא מגלה שכל הישג רק מעורר תשוקה חדשה, שלא נגמרת.
הדרמה הפנימית היא בין הרצון לאחוז בהכול לבין ההשלמה עם מה שיש.
בסופו הוא לומד שפשטות וקבלה מביאות שלמות יותר מהמרדף הבלתי פוסק.
כי חצי תאוותו בידו –
והוא שותק,
העולם מתקרב – והוא מתרחק.
הוא טועם את השמיים,
אך ליבו רעב,
כמו אדם שנוגע –ותמיד
מתאכזב.
בית 1
רודף אחרי שמש שכבר לא שוקעת,
בנה מגדלים בתקווה לגעת,
רק לטעום עוד מעט, עוד טיפה מהאור –
אך תמיד נותר בו חלל לא ברור.
בית 2
הוא החזיק בידו את פרי התשוקה,
אך הרגיש נבגד עם כל נשיקה.
העיניים זרחו, אך הלב עוד ביקש –
מגע של אמת, רק לא להתיאש.
כי חצי תאוותו בידו –
והוא שותק,
העולם מתקרב – והוא מתרחק.
הוא טועם את השמיים,
אך ליבו רעב,
כמו אדם שנוגע –ותמיד
מתאכזב.
בית 3
הוא בנה לו גשרים בין הצללים לאור,
האמין שכשישיג – הוא ירגיש גיבור.
אך בכל הישג נולד עוד חלום חסר,
ועולם שלם בתוכו חש שבר.
מי ידע שהדרך היא מלכודת שקטה?
שברגע של תהילה – באה ריקנות עמוקה?
הוא ניסה להשליך את הזמן לאחור,
אך הזמן בתוכו – רק ביקש עוד לחזור.
פזמון:
כי חצי תאוותו בידו – והוא שותק,
העולם מתקרב – והוא מתרחק.
הוא טועם את השמיים, אך ליבו רעב,
כמו אדם שנוגע –ותמיד מתאכזב.
בית 5
כי חצי תאוותו בידו – והוא מבין,
שהשלם הוא שקר – והחצי הוא אמין.
הוא נוגע במה שיש, בלי לרדוף או לסבול,
ולראשונה – הוא פשוט יכול לשאול
