היית שם

עובר שם באותה השעה

המחוג נעצר ללא התרעה

ואני מביט בך ואת בי

והזמן נעצר

כי אני בך ואת בי

מסיט מבטי כי צריך לזוז

אבל ראשי תקוע בך

ויש תחושה של בזבוז

כי אם עצרת את מחוגי השעון

כנראה שאת לא עוד משהו

וזה מרגיש נכון

או או או

ושוב למחרת באותו המקום

המחוג נעצר

וגם ליבי מרגיש נכון

ומבטינו מצטלבים

והכול נעצר

כי כשזה קורה

זה מרגיש שזה הדבר

או או או

ואז אני פונה אלייך

ואומר: מה הפשר

ואת לא עונה

רק פורמת את הקשר

בראשי את נמצאת

ולא נותנת לי מנוח

כי אותך פגשתי

באותו הבוקר

ולא רוצה ממך יותר לברוח

ושוב למחרת באותו המקום

המחוג נעצר

וגם ליבי מרגיש כה נכון

ומבטינו מצטלבים

והכול נעצר

כי כשזה קורה

זה מרגיש כה מוכר

או או או

יש רגעים שלא צריך להסביר

מבט אחד מספיק כדי להזכיר

שמשהו קורה בלי מילים

כמו שני לבבות שנעצרו

באותם הצלילים

ושוב למחרת באותו המקום

המחוג נעצר

וגם ליבי מרגיש נכון

ומבטינו מצטלבים

והכול נעצר

כי כשזה קורה

זה מרגיש שזה הדבר

או או או

זה מרגיש שזה הדבר

אותו המקום

אותה השעה

ואת שוב עוצרת לי את הנשימה