/
שיר על דמות נודדת שנעה בין רוח לגשם, בין הופעה להיעלמות. מסע פנימי של מי שחושש מן האור לא פחות מן האפלה, ומשאיר מאחוריו שורשים שלא נקלטו — כמו טביעות רגל שכמעט נמחות בגשם.
Verse 1
Here strikes the rain again
Rainophobic is on his way
In his eyes, you see despair
He’s getting out of sight
Try to tell him it’s alright
But he never listens much
A nomad man he came to be
It’s tough
Chorus
Oh, how come there’s a little breeze and he turns away
Might need some time, but now the sky is gray
Is anybody gonna help you put your roots down
’Cause if you don’t, you leave it to the rain
Bridge
There is no need to be silent
No reason to feel afraid
’Cause if you stay, a brighter day will be here
You will hear the birds, you will see the sky this clear
Chorus
Oh, how come there’s a little breeze and he turns away
Might need some time, but now the sky is clear
אחלה שיר , אחלה מוזיקה 🤟👏