“רִבְקָה בַּת מֶלֶךְ” היא יצירה פיוטית־מוזיקלית העוסקת בזהות נשית עמוקה הנעה בין שבר לעוצמה. דרך דמותה של רבקה נפרש קול פנימי שקט אך נוכח, הנושא זיכרונות של דורות של נשים, כאב מודחק וכמיהה לגאולה. הדימוי החוזר של “שושלת של אש בתוך מים” מבטא את המתח שבין רגש בוער לריסון, בין פגיעוּת לכוח. היצירה שוזרת עדינות, עומק רוחני ונוכחות נסתרת, ומזמינה את המאזין להקשיב למה שנאמר בלחש.
זוֹ שֶׁצוֹעֶדֶת יְחֵפָה,
בִּשְׁבִילֵי הַשִּׂיחַ.
לֹא נוֹלְדָה לִהְיוֹת גִּבּוֹרָה,
אֲבָל כָּל צַעֲדָהּ —
נִשְׁמָר בַּשָּׁמַיִם.
שׁוֹשֶׁלֶת שֶׁל אֵשׁ
בְּתוֹךְ מַיִם.
שׁוֹשֶׁלֶת שֶׁל אֵשׁ
בְּתוֹךְ מַיִם.
הִיא יוֹדַעַת לִשְׁתֹּק
כְּשֶׁכֻּלָּם מְדַבְּרִים,
לְהָרִיחַ כְּשֶׁאֵין רֵיחַ,
לֶאֱהֹב בְּשֶׁקֶט.
שׁוֹשֶׁלֶת שֶׁל אֵשׁ
בְּתוֹךְ מַיִם.
שׁוֹשֶׁלֶת שֶׁל אֵשׁ
בְּתוֹךְ מַיִם.
רִבְקָה בַּת מֶלֶךְ,
הַמַּלְכָּה
שֶׁנּוֹלְדָה בְּלִי כֶּתֶר.
נוֹשֵׂאת זִכְרוֹנוֹת
שֶׁל נָשִׁים שֶׁנֶּחְנְקוּ.
הִיא לֹא מְדַבֶּרֶת
עַל עַצְמָהּ —
הִיא לוֹחֶשֶׁת
אֶת כֻּלָּן.
שׁוֹשֶׁלֶת שֶׁל אֵשׁ
בְּתוֹךְ מַיִם.
שׁוֹשֶׁלֶת שֶׁל אֵשׁ
בְּתוֹךְ מַיִם.
