מחרתיים

ולא חשבנו שכַּך זה ייגמר

שמחר נתעורר

וזה עולם אחר

הַכנרת מלוחה מִדמעות הַעולם

היא כבר לא מתייבשת היא בגוֹבַה הים

הַ-חוּלַה מוּצֶפֶת, גם רַמַת הַשרון

הסרטנים נוקמים על פִּשעֵי נַחַל קישון

וכרישים בְּמֵי הרחוב הַ-צלולים

מחכים

על סַף דַלתִּי

לאכול כל מה שיִקרוֹס

וגם כן אותי

ולא חשבנו שבִּן רגע זה יִקרֶה

שאוקיינוס יפריד, ולא נִתרַאֶה

גם אם רצינו לתקן….

כבר מאוחר לַזֶה

אין תיקשורת ואין קִישוּרִיוּת

אין ריגשונים, רק הישרדוּת

אותה פלנטה, טופּוגרפיה זרה

איך זה קרה לנו בִּן לילה, איך זה קרה?

ולא חשבנו שבִּן רגע זה יִקרֶה

שאוקיינוס יפריד, ולא נִתרַאֶה

גם אם רצינו לתקן….

כבר מאוחר לַזֶה

אין ונציַה, אין קַרחוֹנִים

כל כך חם ואין מַזגַנִים

אין זמן לֶ-כַּפַּרַה…

 נגמרו התירוצים

במלחמה נגד הטבע….

 אין מנצחים

 ולא חשבנו ש-בִּן רגע זה יִקרֶה

שאוקיינוס יפריד, ולא נִתרַאֶה

גם אם רצינו לתקן….

כבר מאוחר מדי לַזֶה

ולא חשבנו שכַּך זה ייגמר

שמחרתיים נתעורר

וזה עולם אחר