השיר מתאר אדם שמטפח ציפיות גדולות — לאהבה, לפריצה כלכלית, ולייעוד אמנותי —
ורואה כל סימן קטן כהבטחה שעומדת להתגשם.
כשהחלומות אינם מתממשים, חוזר שוב ושוב קול מפוכח שמנחם: מה שנועד לקרות — אינו מפספס את דרכו.
מתוך האכזבות נולדת השלמה בוגרת: לא כל מה שנרצה שייך לנו, ומה ששייך — יגיע בזמן שלו.
מה שצריך לקרות
בית 1
חיכיתי לה כמו שמחכים לגשם,
חשבתי עוד רגע זה יתגשם.
כל ברק בשמיים הפך לסימן,
גם הרעם בא כמתוכנן
ואני מצפה לה מוכן ומזומן.
אך היא לא הגיעה לכאן
מה שצריך לקרות
היה
קורה מזמן.
בית 2
שלחתי לוטו כמו ששולחים תפילה,
הפעם הזכיה תקפיץ אותי מעלה.
כל מספר שסומן קיבל משמעות,
כבר ראיתי עתיד מחליף מציאות.
ספרתי ימים, הייתי דרוך ומוכן,
דמיינתי חיים אחרים עם מזומן.
פיזמון
יש דברים שלא תלויים בי
יש דרכים שלא נועדו בשבילי
מה שצריך להיות איתי כאן
יגיע אלי בזמן
בית 3
שרתי בקול כאילו יש קהל,
כל שיר נישמע מצוין,
אני מופיע כמו אומן.
עמדתי מול מראה,
הרצון עז
הנה אני מוכן,
כבר שמעתי מחיאות,
הרגשתי באולפן.
שלחתי הקלטות, חיכיתי לסימן,
ידעתי כבר קוראים לי למבחן.
אך זה לא הגיע עד לכאן,
אם היה צריך לקרות
היה קורה מזמן.
בית 4
הגורל נכתב בלי לבקש רשות,
מסלול שנולד עוד לפני האישיות.
מה שהיה אמור לקרות מצא מציאות,
ומה שלא — לא קיבל משמעות.
לא יקרה כאן,
וגם לא נימצא בהתהוות
כי מה שצריך לקרות
היה קורה מזמן.
פיזמון
יש דברים שלא תלויים בי
יש דרכים שלא נועדו בשבילי
מה שצריך להיות איתי כאן
יגיע אלי בזמן
