לנשום חזרה

בית ראשון
תביאו לי את צלמת הזכרונות,
יש הרבה דברים יפים לזכור, לפני… לפני…
תנו לי דם, וגם משהו מתוק בבקשה,
הכל יורד לי כבר נמוך מדי, נמוך מדי.

בית שני
ותמיד יש עוד בקשה אחרונה,
וטיפה קצת מרה שמעולם לא התמכרתי לה.
תנו לי חיים ארוכים יותר, כי קצר לי,
ואין לי אוויר יותר, ואיפה היית כל החיים?
וכמה שברחתי — זה לא הספיק לי. וכמה שחשבתי שמצאתי לא איבדתי כלום.

בית שלישי
תנו לי רגע בלי מחשבות,
רגע אחד לנשום באמת,
לגעת בקצת אור
שעוד מדבר בי בשקט.

פזמון
אולי אני רק מבקש למצוא לי מנוחה,
בין צלילי האור לצל של מנגינה.
אם תראה דמעה זולגת — תדע, זו לא חולשה,
זה רק הלב לומד לנשום חזרה.