להסכים

בית א’

הטון שוב עולה בין שבילי המילים,

אנחנו שני קולות, רחוקים, מקבילים.

כל כך מסובך לנו כאן להסכים,

כשהאגו בוער והראש בתככים.

בית ב’

אולי זה רגע שפשוט לא להסכים,

בלי להשאיר באוויר קרעים ונזקים.

האמת שלי לא תמיד תישמע,

כשהאמת שלך דורשת במה.

פזמון

אז בוא נסכים שלא להסכים,

ננמיך גלים ונפחית מאבקים.

לא צריך להיות זהים,

כדי שנוכל להיות שלמים.

בית ג’

החופש שוכן בתוך הפער,

במקום שפתאום נפתח בו השער.

לדעת לחיות עם הצבע האחר,

על הצורך למשול – פשוט לוותר.

סיום

נבחר בקרבה ופשוט נסכים,

גם אם נבחר שלא להסכים.

להסכים שלא להסכים – זה הגשר,

המילה האחת ששומרת על קשר.