כעס

בית א׳
נדמתי שנים כדי לא
להכאיב,
בלעתי מילים זה
התחיל להעיב,
גם כשזה לא עשה לי
טוב,
נדמתי לרוב כדי לא
לכאוב.

בית ב׳
חייכתי יפה מול עולם
אדיש,
צריך לבחור איך
להרגיש,
מה שלא נאמר התחיל
להרעיש,
מילים בלי קול
מתחילות להתיש.

פזמון
כעס הוא הר געש כבול,
מחפש סדק — לפרוץ את
הגבול,
הוא לא רוצה חורבן
לא דם ולא קול,
רק שיגידו ראינו את
הכול.

בית ג׳
זה לא הזעם — זה
עומס של אמת,
שנדחפה עמוק כדי לא
להתפרק,
כל פעם ששתקתי קניתי
חרטה,
וכל פחד קטן הפך את
ההחלטה

בית ד׳
אם אתה נשבר —חפש את
המקור,
לא ברגע עצמו, אלא בזמן
שתעצור,
כי הרעש הוא רק
קליפה של כאב,
ומה שמתפרץ — ישב
שנים בלב.

פזמון
כעס הוא הר געש כבול,
מחפש סדק — לפרוץ את
הגבול,
הוא לא אויב, הוא
סימן אדום,
שמשהו בפנים ביקש
מקום.

סיום

כעס הוא הר געש כבול,
מחפש סדק — לפרוץ את
הגבול